במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים ללא-סוכרת עם הלם קרדיוגני, רמות סוכר גבוהות בקבלה לאשפוז מלוות בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמחקרים קודמים קשרו בין היפרגליקמיה ובין התוצאות הקליניות בחולים עם הלם קרדיוגני, היקף ההיפרגליקמיה והחשיבות הפרוגנוסטית לא נבחנו באוכלוסייה גדולה. מדגם המחקר כלל 1,177 חולים עם הלם קרדיוגני, אשר אושפזו ב-12 בתי חולים בדרום קוריאה בין תחילת שנת 2014 ועד סוף שנת 2018.
התוצא העיקרי של המחקר היה תמותה באשפוז.
החולים סווגו לארבע קבוצות בהתאם לרמות הסוכר הראשוניות באלו עם סוכרת (752 חולים) ואלו ללא-סוכרת (425 חולים); קבוצה 1 (עד 144 מ"ג/ד"ל), קבוצה 2 (144-216 מ"ג/ד"ל), קבוצה 3 (216-288 מ"ג/ד"ל), או קבוצה 4 (288 מ"ג/ד"ל ומעלה).
בקבוצות עם ערכי סוכר גבוהים יותר בקבלה לאשפוז תועדו מדדי לחץ דם סיסטולי נמוכים יותר ורמות חומצה לקטית גבוהות יותר, הן בקרב אלו עם סוכרת והן באלו ללא-סוכרת.
שיעורי התמותה באשפוז עלו בקבוצות עם ערכי סוכר גבוהים יותר בקבלה לאשפוז בקבוצת החולים ללא-סוכרת (24.2% בקבוצה 1, 28.6% בקבוצה 2, 38.1% בקבוצה 3 ו-49.0% בקבוצה 4, p<0.01), בעוד שבחולים עם סוכרת לא תועד קשר בין הסיכון לתמותה ורמות הסוכר בדם בקבלה לאשפוז (45%, 35.4%, 33.3% ו-43.1%, בהתאמה, p=0.26).
החוקרים מדווחים כי גם לאחר ניתוח רב-משתני, רמות סוכר גבוהות יותר בדם זוהו כגורם מנבא בלתי-תלוי של תמותה באשפוז בקרב חולים ללא סוכרת.
ממצאי המחקר מעידים על החשיבות הפרוגנוסטית של רמות סוכר גבוהות בקבלה לאשפוז בשל הלם קרדיוגני בקרב חולים ללא-סוכרת.
