בחולים שנטלו טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן לפני ניתוח לבבי תועד סיכון מוגבר להתפתחות נזק כלייתי חד, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך כנס ה-American Society of Nephrology. על-סמך ממצאי המחקר, מעכבי תעלות מימן עשויים להיחשב לגורם סיכון אפשרי לנזק כלייתי חד לאחר-ניתוח.
במחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים שתי קבוצות חלים על-סמך רשומות רפואיות ממוחשבות מבתי חולים ומידע מחברות ביטוח. הם התמקדו ב-6,555 חולים מבתי חולים לאחר ניתוח לבבי בין השנים 2011 ו-2020 וב-2,939 חולים ממאגר ביטוח רפואי שעברו ניתוח לבבי בשנים 2004-2005.
חולים בשתי הקבוצות היו בגילאי 18 שנים ומעלה. החוקרים הגדירו חשיפה קדם-ניתוחית למעכבי תעלות מימן כקבלת מרשם לטיפול זה במהלך שלושת השבועות שקדמו לניתוח הלבבי.
במדגם החולים בבית החולים, שיעור נזק כלייתי חד שדרש טיפולי דיאליזה עמד על 5.5% בקרב אלו שטופלו במעכבי תעלות מימן ועל 3.2% באלו שלא קיבלו טיפול זה. שיעורי התמותה באשפוז עמדו על 4.7% ו-3.2% מהחולים, בהתאמה.
לאחר תקנון, טיפול במעכבי תעלות מימן לווה בעליה של פי 2.2 בסיכון להתפתחות נזק כלייתי חד שדרש טיפולי דיאליזה ובסיכון גבוה פי 1.53 לתמותה באשפוז. במדגם השני תועדו ממצאים דומים, כאשר טיפול במעכבי תעלות מימן לווה בסיכון גבוה פי 2.29 לנזק כלייתי חד שדרש דיאליזה וסיכון גבוה פי 2.25 לתמותה באשפוז.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול במעכבי תעלות מימן מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד ודיאליזה, כאשר ייתכן והקשר הנ"ל נובע מדלקת אינטרסטיציאלית של הכליות.
מתוך כנס ה-ASN Kidney Week
