מחקר חדש שפורסם ב- Jama Cardiology מראה כי חולים שעברו ניתוח לתיקון מפרצת באבי העורקים הקשורה למסתם דו-עלי של אבי העורקים, הם בעלי סיכון נמוך לאירועי מפרצת עתידיים גם אם ישתתפו בפעילות גופנית הדורשת סיבולת. המחקר תיאר סדרת מקרים של 21 אנשים שהשתתפו בפעילות הדורשת סיבולת במשך 8 שנים בממוצע לאחר ניתוח מבלי שהתרחשו אירועי מפרצת.
החוקר הראשי ציין שלאנשים עם מחלות מפרצת אבי העורקים תורשתיות מומלץ בדרך כלל להימנע מתרגילי סיבולת בגלל חששות לגבי אירועי מפרצת שעלולים להשפיע על כל אבי העורקים. עם זאת, חולים עם מפרצת הקשורה למסתם דו עלי, הקיים בקרב 1% מהאוכלוסייה, עשויים להיות שונים מכיוון שמחלת אבי העורקים בחולים אלו היא הרבה יותר מקומית וייתכן שהבעיה תתוקן בניתוח לתיקון מפרצת.
במחקר הנוכחי, החוקרים פעלו כדי לזהות מטופלים שהיו להם מסתם אבי העורקים דו עלי שעברו תיקון כירורגי של מפרצת אבי העורקים החזי ולאחר מכן חזרו לפעילות גופנית הכרוכה בסיבולת. הם גייסו 21 מטופלים (גיל ממוצע, 53; 80% גברים) אחריהם עקבו במשך 8 שנים לאחר ניתוח מפרצת אבי העורקים החזי שלהם. נתונים קליניים, דפוסי פעילות גופנית, תחרויות סיבולת ונתוני הדמיה התקבלו מרשומות רפואיות, שאלונים ושיחות טלפון. נבדקו דיווחים על אקו לב, טומוגרפיה ממוחשבת והדמיית תהודה מגנטית מלפני הניתוח ועד למעקב האחרון.
התוצאות הראו שהמטופלים חזרו להתאמן בספורט הדורש סבולת או לתחרות בממוצע של 5.7 חודשים לאחר תיקון מפרצת אבי העורקים החזי. הם השלימו במצטבר כמעט 300 אירועי סיבולת כולל מרתונים, טריאתלון ותחרויות איש ברזל. רוב המשתתפים (76%) התאמנו 4 עד 6 ימים בשבוע, וחמישה אנשים התאמנו מדי יום. ספורטאים התאמנו בממוצע 1.4 שעות ביום. כולם מלבד אחד דיווחו שהם לא ביצעו אימוני משקולות אינטנסיביים. במעקב קליני אחרון, ממוצע של 8 שנים לאחר כריתת מפרצת אבי העורקים בבית החזה, כל 21 האנשים התעמלו באופן פעיל והתחרו, ולא דווח על תוצאות שליליות.