מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
הישגים מדעיים בדרך כלל מעלים שאלות חדשות וגדולות, והניתוח המדהים שהתרחש ב-7 בינואר, כאשר הושתל לב מהונדס גנטית מחזיר בתושב מרילנד דייוויד בנט, לא היה שונה. דיוויד, בן 57 עם אי ספיקת לב סופנית נדחה שוב ושוב להשתלה סטנדרטית ונקבע כמועמד לא מתאים להשתלת מכשיר סיוע לחדר שמאל. כעת הלב החדש שלו פועם בחוזקה וככל הנראה מקובל על ידי המערכת החיסונית שלו.
הביקוש ללבבות תורמים עולה בהרבה על ההיצע, ולמרות ההתקדמות בפיתוח משאבות עזר חדריות ולב מלאכותי, "עדיין יש מגבלות משמעותיות לגביהם מבחינת קרישה, שבץ וזיהום. ראינו את השימוש במכשירים הולך ויורד", אמר אחד המנתחים. "לכן, הרעיון של מקור לא אנושי של איברים הוא מרגש ונצרך מאוד, אם אנו יכולים לגרום לזה לעבוד".
על פי הדיווחים, בוצעו 10 שינויים בגנים של האיבר המושתל במהלך ההליך, שנועדו למנוע דחייה היפר-חריפה של הלב וגדילה משמעותית שלו לאחר ההשתלה, ועל ידי כך להפוך את האיבר לפחות אימונוגני. אבל גם אם המטרות הללו יתממשו, האם אותם שינויים עלולים לעכב את הסתגלות הלב לפיזיולוגיה האנושית, כמו במהלך הליכה או לחץ? סוג זה של הסתגלות עשוי להיות חשוב. לדוגמה, בדרך כלל לב חזיר מספק זרימה לארבעה רגליים, וטמפרטורת החזיר מטבעה גבוהה מבני אדם בכמה מעלות, כך שהוא יתפקד כעת בסביבה היפותרמית יחסית.
השתלה נותרה טיפול הבחירה עבור חולים עם אי ספיקת לב מתקדמת למרות טיפול רפואי ומכשור מסייע מודרני, אבל "אם ניתן לגדל לבבות מחזירים, וניתן להשתיל אותם ולמנוע את דחייתם באמצעות עריכת גנים ודיכוי חיסוני מותאם, אז לא קשה לחשוב על היום בו הליך זה יחליף הרבה ממה שאנחנו עושים בעולם המתקדם של אי ספיקת לב והשתלות". במידה וטכניקת עריכת הגנים תשפר בהצלחה את התאימות האימונולוגית של הלב, תהיה זו הצלחה מסחררת. אבל האם קיים מספיק ידע גנומי כדי לבחור מחיקות והחדרות גנים בצורה הבטוחה ביותר לתוצאה מוצלחת? למשל, יש לחקור את טכניקות השתלת האיברים מן החי ושינוי הגנים במגוון של חולים, כולל אנשים מבוגרים וצעירים יותר, נשים וגברים, ואנשים ממוצא אתני וגזעים שונים. יש לשקול גם את ההשפעה הפוטנציאלית של טכניקת זו על אי-השוויון הכלכלי-בריאותי, שכן זו תהיה טכנולוגיה יקרה מאוד שתשמש באוכלוסייה נבחרת מאוד.